יצירת קשר
שם*
טלפון*
דוא"ל
הודעה*

פשיטת רגל


הליך פשיטת הרגל

כללי
כאמור הליך פשיטת הרגל נועד להתמודד עם מצב שבו אדם צובר חובות, ואינו יכול לפרוע את חובותיו. במסגרת ההליך פועלים לכינוס נכסי החייב, וככל ואכן יש נכסים ברי מימוש, פועלים למכירתם והעברת התמורה לקופת הכינוס.
לאחר השלמת הליכי הכינוס, ניתן לחייב הפטר אשר פוטר אותו מכל חובותיו, ומאפשר לפתוח דף חדש בחייו. קרא עוד על הפטר >>
תחילת ההליך
הליך פשיטת רגל יכול להתחיל ביוזמת החייב או ביוזמת הנושה. נושים יכולים להתחיל בהליך פשיטת רגל נגד חייבים בתנאי שסכום החוב עולה על סך של 80,000 ₪ וכן כאשר החייב מבצע "מעשה פשיטת רגל". מעשה פשיטת רגל כזה יכול להיחשב : כאשר החייב מבצע העברת מרמה – הינו במקרים בהם החייב מעביר או משעבד נכס או נכסים שבבעלותו לצד שלישי, כדי למנוע מהנושים לשים עליהם יד ; כאשר החייב אינו נעשנה להתראת פשיטת רגל שהוצאה כנגדו ; במקרים אחרים מהם ניתן להסיק כי החייב מנסה לחמוק מתשלום מלוא חובותיו – כמו למשל כאשר הוא עוזב את הארץ או את מקום מגוריו ו/או עסקו, או במקרים בהם החייב הודיע כי לא ייפרע את חובו ; כאשר ניתן להסיק כי החייב אינו יכול לפרוע את מלוא חובותיו.

חייב יכול ליזום הליך פשיטת רגל כאשר חובותיו עולים על הסך של 16,000 ₪. עליו לפתוח בהליך אצל הכונס הרשמי בדרך של הגשת דו"ח מפורט על מצבת נכסיו, הכנסותיו והוצאותיו, יחד עם כתב ויתור על סודיות ומסמכים נוספים. כמו כן, על החייב לשלם אגרה / פקדון לכונס הרשמי, אשר עומדת על סך של 2,743 ₪.
צו הכינוס
לאחר שכונס הנכסים הרשמי מאשר, כי החייב עמד בכל התנאים והדרישות והמציא את כל המסמכים, ניתן צו כינוס, בבית המשפט המחוזי האחראי על הליכי פשיטת הרגל, אשר במסגרתו מכונסים כל נכסי החייב לכונס הכנסים הרשמי. צו זה מעכב גם את כל הליכים כנגד החייב, לרבות הליכי הוצאה לפועל וכל הליכים בכל בית משפט. למעשה משלב זה, גם לא ניתן לפתוח בכל הליך כנגד החייב. כל זאת אלא אם כן בית משפט המחוזי קבע אחרת והתיר לנהל הליכים כנגד החייב.
לפיכך, מיום צו הכינוס אל יכולים עוד הנושים השונים, לנקוט הליכי הוצאה לפועל או בהליכי גביה כלשהם כנגד החייב, אלא אך במסגרת הליכי פשיטת הרגל, כל זאת אלא אם כן מדובר בנושה אשר מחזיק בטוחה כגון משכנתא. נושה שיש לו שעיבוד על נכס מנכסי החייב, צריך לקבל רשות מבית המשפט המחוזי לממש את השעבוד, אך כעקרון צו הכינוס אינו מונע ממנו לפעול למימוש השעבוד, כל עוד הוא אינו מוותר על השעבוד.קרא עוד על צו הכינוס >>

לאחר צו הכינוס פועל הכונס הרשמי, אם בעצמו אם באמצעות מנהל מיוחד שממונה מטעמו, לחקור את מצבו הכלכלי של החייב ואת נסיבות ההסתמכות הכלכלית של החייב. בין היתר נעשים נסיונות לאתר נכסים של החייב עליהם לא הצהיר, לברר על גורל נכסים שהיו בבעלות החייב בעבר וכיוצב'. כמו כן, נעשה בירור לבדוק את יכולת השתכרות החייב, את הוצאותיו ואת היחס שביניהם, זאת בין היתר לצורך הגדרת התשלומים שיהיה על החייב לשלם במסגרת ההליך.
הגבלות
צו הכינוס מחיל הגבלות שונות על החייב, כאשר בין היתר הוא אינו יכול להיות בעל עניין בחברה / תאגיד, הוא נחשב לקוח מוגבל חמור בהתאם לחוק שיקים ללא כיסוי, הוא אינו יכול לעשות שימוש בכרטיסי אשראי, ניתן צו איסור יציאה מן הארץ. חלק מהמגבלות נינות לביטול בהתאם לאישור החלטת בית המשפט, כך למשל במקרים מיוחדים יאפשר בית המשפט לחייב לצאת מן הארץ.קרא עוד על הגבלות בהליך פשיטת רגל >>

במהלך ההליך החייב אמור לעבוד, וככל והוא לא יעשה כן, ללא הסבר מניח את הדעת, הדבר עשוי לפגוע בסיכויו להפטר. החייב יכול לעבוד הן כשכיר והן כעצמאי. יחד עם זאת כדי שבית המשפט יאשר לחייב לעבוד כעצמאי, על החייב להראות הצדקה כלכלית אמיתית מחד, היינו יתרון מהותי לנושים להיותו עצמאי, ומנגד על החייב להראות כי הוא יכול לנהל עסק עצמאי על כל המשתמע. חייב שבית המשפט אישר לו להיות עצמאי, יכול לצפות לפיקוח הדוק מצד הכונס או המנהל המיוחד במשך ההליך.
על החייב להימנע מלצבור חובות כלשהם במהלך ההליך, דבר שאף הוא עשוי להביא לביטול ההליך.
תביעות חוב
מיום מתן צו הכינוס עומדים לנושים שישה חודשים לצורך הגשת תביעות חוב כנגד החייב, כאשר כל אשם שטוען או סבור כי החייב חייב לו כספים, צריך לעמוד במועד זה ולהגיש תביעת חוב. תביעות החוב מתבררות בפני הנאמן או המנהל המיוחד שממונים. תפקידם של אלה להכריע בתעיות החוב שמוגשות, לאחר ששמעו את עמדת החייב מחד ואת עמדת הנושה מנגד בין היתר תוך בחינה של המסמכים שמוגשים להם.קרא עוד על תביעות חוב >>
הכרזת פשיטת הרגל
בשלב כלשהו של ההליך, קובע בית המשפט דיון לצורך הכרזת החייב כפושט רגל, כאשר לדיון זה מוגש תסקיר מיוחד בקשר לחייו, במסגרתו מפורטות נסיבות ההסתבכות של החייב ואופן התנהלותו מיום צו הכינוס. אם החייב עומד בדרישות צפוי בית המשפט להכריז עליו כפושט רגל באופן רשמי, שלב שלאחריו ניתן יהיה לפעול למימוש נכסיו על ידי הכונס או נאמן שממונה לתפקיד. יחד עם זאת, יכול בית המשפט גם לדחות את בקשת החייב ולבטל את הליכי פשיטת הרגל, אם למשל נמצא, כי החייב לא התנהל כשורה או כי הסתבך בחובות שלא בתום לב.
יתכנו מקרים בהם בית המשפט יתן לחייב הפטר לאלתר, בד בבד עם הכרזתו כפושט רגל, זאת למשל במקרים בהם הוכח כי אין תועלת כלשהי לנושים מהמשך ניהול ההליכים, אם בשל כך שלחייב אין נכסים הכנסות או יכולת תשלום וכד'.
אסיפת נושים
יתכן כי במסגרת ההליך תכונס אסיפת נושים, זוהי אסיפה שנועדה לאפשר לנושים לשמוע על מצבו של החייב, התנהלותו וכד' בהתאם לתסקיר או דו"ח שמגיש הכונס הנאמן או המנהל המיוחד. כמו כן, נועדה האסיפה לשמוע את דעת הנושים באשר לחייב למצבו או לאסוף פרטים נוספים על מצבו החייב התנהלותו והרקע להסתבכותו.
הסדר
במסגרת הליך פשיטת הרגל, יכול החייב להגיע להסדר עם נושים, זאת במטרה לסיים את ההליך ולנסות לקבל הפטר. על החייב להשיג רוב של נושים ולקבל אישור של בית המשפט אשר יאשר את ההסדר. בית המשפט יכול שלא לאשר הסדר גם אם החייב השיג רוב דרוש של נושים. הצעת הסדר צריך שתהיה בה תועלת לנושים מעבר למה שיוכלו הנושים לקבל במסגרת הליך פשיטת רגל. קרא עוד על הסדר נושים >>

 

חזור >>


לייעוץ משפטי בנושא פשיטת רגל, צור קשר עם עו"ד דוד דוד >>

המידע המוצג באתר זה אינו מהווה בשום אופן תחליף לייעוץ משפטי. המידע המוצג באתר אינו מעודכן בצורה סדירה ויתכן שאינו עדכני. אין לעשות כל שימוש במידע המוצג באתר, אין להעתיק או לשכפל בשום צורה את המידע. כל העושה שימוש במידע המוצג באתר עושה זאת על אחריותו בלבד.
כל הזכויות שמורות לדוד דוד, משרד עורכי דין ונוטריון.